את רב החומט שלנו קיבלנו במתנה מהורי הגן בשנת 2018 כאשר היה עוד אבקוע צעיר.

Blue tongued skink
רַב חֹמֶט או חומט כחול לשון (שם מדעי: Tiliqua) הוא סוג זוחל ממשפחת החומטיים. החומט מכונה לעיתים "כחול לשון" בשמו בשל הלשון הכחולה והגדולה שלו אשר מוציא אותה במצב של איום - על מנת להיראות גדול יותר.

מוריס, תוכי בן 10, נמסר לגן בשנת 2019.
מוריס מרבה לדבר ולעשות חיקויים של אנשי הצוות, הילדים ושל טלפונים ניידים.

(שם מדעי: Psittacus erithacus; מוכר גם בכינויו ג'אקו) הוא תוכי בגודל בינוני שמוצאו מאפריקה, הנחשב לציפור החכמה בעולם. צבעם של האפרורים האפריקניים, כפי שמרמז שמם, הוא אפור ותזונתם כוללת בעיקר אגוזים, פירות ואף עלים. קרוב משפחה שלו הוא התוכי הסנגלי.

לאפרור האפריקני שני תת-מינים: אפרור הקונגו ואפרור התימנה הקטן יותר. כפי ששמם מרמז, הם בעיקר אפורים. ההבדל הוא בכך שה"קונגו" גדול יותר, זנבו אדום והוא נחשב דברן טוב יותר.

צב דרבוני[2], צב יבשה סודני או צב יבשה דרבוני (שם מדעי: Centrochelys sulcata) הוא השלישי בגודלו בעולם מבין הצבים אחרי צב גלאפגוס וצב היבשה הענק מהאי אלדברה, הצב הגדול ביותר ביבשת אפריקה, והצב היבשתי הגדול ביותר שאינו חי על אי.[3] ביכולתו להגיע עד לאורך של 125 סנטימטר ועד משקל של 115 ק"ג, אך משקלו הממוצע הוא 26–50 ק"ג.

שמו ניתן לו הודות לקשקשים שעל גפיו. צבעו הכללי חום בהיר עד צהבהב עם קווים כלליים בצבע חום כהה בצעירותו של הצב שהופכים לשחורים - אפורים במהלך השנים ובבגרותו. הזכר בדרך כלל קטן מן הנקבה ונבדל ממנה בזנבו הארוך ובשריונו הקעור בחלקו התחתון.

שרקן (ידוע בעברית גם בשמות חזיר ים או קביה; שם מדעי: Cavia porcellus) הוא מין מכרסם בינוני, אוכל צמחים, שמוצאו מהאזור שמצפון לנהר האמזונס באמריקה הדרומית. הוא הובא לאירופה לראשונה על ידי הספרדים בזמן כיבוש פרו בשנת 1532. כיום השרקן נפוץ בכל העולם כחיית מחמד וכחיית מעבדה. הוא פעיל בעיקר בלילה, וביום מסתתר ואוכל. על אף דמיונו החיצוני של השרקן לאוגר אין הם קרובי משפחה.

תוחלת חייו של השרקן היא 5–6 שנים (בשבי), אך הוא יכול להאריך חיים עד שמונה שנים ואף יותר.

תֻּכּוֹן מָצוּי,[2] תוכון גמדי, תוכון גלוני ותוכון אוסטרלי (שם מדעי: Melopsittacus undulatus) הוא מין יחיד בסוג תוכון, השייך לתת-משפחת הלוריים. מקור שמו המדעי בצורתם הגלית של הכתמים שעל נוצותיו. הוא תוכי חברתי החי בלהקות באוסטרליה ובטסמניה. המין תואר לראשונה בשנת 1840 כאשר הגיע לראשונה לאנגליה. בשנות האלפיים ניתן לגדל תוכונים בכלובים, אך עד שנת 1930 התקשה מין זה להסתגל לחיי שביה[דרוש מקור].

לתוכון המצוי זנב ארוך באורך של כמחצית גופו. למרות השוני הרב במגוון הצבעים בין הזנים, לכולם גודל דומה. משקל המבוגרים עומד בדרך כלל על 45–50 גרם.

טמפרטורת הגוף נעה בין 40.5 מעלות צלזיוס במצב מנוחה ועד 42.5 מעלות צלזיוס במצב תעופה.

קצב פעימות הלב בדקה נע בין 250 במצב מנוחה ל-600 במצב תעופה. קצב הנשימה נע בין 80 ל-100 פעמים לדקה. ככל שקצב הנשימה גובר, כך מאבד התוכון יותר ויותר נוזלים. התוכון יכול לשמוע בתחום תדירויות של 40 - 14000 הרץ.

בגן שני חרדונים מזוקנים, הגדולה ביניהם נקראת מדונה (כן על שם הזמרת). שניהם הגיעו לגן כאבקועים בני מספר ימים והם מאוד אוהבים ליטופים. 
חרדון מזוקן או דרקון מזוקן (שם מדעי: Pogona) הוא סוג במשפחת החרדוניים המצוי במישורי ומדבריות אוסטרליה. חרדון זה הוא בעל "זקן" (בצעירותם הזקן רך) המשמש להגנה וחיזור.

לטאות אלו חיות רק באוסטרליה והם נפוצים במגוון של בתי גידול מערבות עשב וחורשות אקליפטוסים עד למדבריות יבשים. הם גדלים עד לאורך של 60 ס"מ ולמשקל עד 600 גרם, והם בעלי קוצים על רוב חלקי גופם, אך הבולט מכולם הוא ה"זקן" שיכול להתנפח כדי להרתיע פולש.

החרדון המזוקן ניזון מחרקים או מעלים ואינו מרבה בשתייה, תכונות ההופכות אותו לחיית מחמד במקומות שונים.

ארנבון מצוי (שם מדעי: Oryctolagus cuniculus) הוא מין יחיד בסוג ארנבון, במשפחת הארנביים, נקרא גם "ארנב אירופאי" או "ארנב העולם הישן". מין זה מהווה חלק חשוב מתפריטם של כ-30 מיני טורפים, בעיקר של השונר האיברי והעיט הספרדי (Aquila Adalberti), ומשמש כבסיס למקור כספי לחלק מבעלי אחוזות בתפוצתו הצדים אותו.[2]

בעבר שויך הארנבון לסדרת המכרסמים, אולם משנת 1912 הוא חלק מסדרת הארנבים.