גמילה מחיתולים

נושא הגמילה מחיתולים, תופס מקום רחב ומשמעותי ב"משולש" גן-הורים-ילד.

ישנן אסכולות שונות וכל אחת מהן מגובה בטיעונים המצדיקים דווקא אותה על פני האחרות.

במציאות, הילדים שונים זה מזה ולכן הרצון לאמץ דרך זו או אחרת לאו דווקא תואמת את צרכי הילד.

תהליך הגמילה מחיתולים (כמו גם תהליכי התפתחות אחרים) מלווים לא אחת ב"לחץ" מהסביבה,

"עצות סבתא", קבוצות פייסבוק ומידע רב המצוי ברשת.

מניסיוננו בגן, אין ביכולתנו לקבוע איזו שיטה עדיפה, אולם קל לנו לקבוע מתי תהליך הגמילה הולך "חלק" ומתי הוא לא הולך.

המחקר מראה שהגיל הממוצע של התחלת הבשלות הוא בגיל שנה וחצי- שנתיים אולם בדרך כלל קל יותר לגמול ילד גדול יותר, שמודע לתהליך, בעל מניע ומשתף פעולה. בנוסף, יש לזכור שמועד הבשלות יכול להיות גם גנטי וישנן משפחות שיכולות לספר על גמילה מאוחרת או מוקדמת מאוד של רבים מבני המשפחה.

מהן ה"סכנות" בגמילה מוקדמת מדי:

התהליך נמשך זמן רב מדי (תהליך גמילה טוב, מסתיים בטווח של ימים ספורים)
התנגדות לגמילה מצד הילד שאינו מבין, אינו מעונין או שאינו מסוגל.
הילד מתבייש בפספוסים וחש אשם למרות שאינו שולט במצב.
תחושה של כישלון ופגיעה בדימוי העצמי.
סימני מצוקה של תוקפנות או קשיי הסתגלות כתוצאה מלחץ ממושך.
עצירות ממושכת .
ריצה להתפנות כל זמן קצר בגלל הלחץ של הילד ושל הסביבה – בזבוז אנרגיה וכוח של הילד והחרפת התסכול.

אין משמעות לעונות שנה וחופשות, כאשר הילד מוכן זה העיתוי הטוב ביותר .

מה דורש תהליך החינוך לניקיון מהילד? (ובהתאם לכך אנו מבססים את הקריטריונים שלנו למוכנות לגמילה)

מודעות גופנית ושליטה גופנית טובה וכן יכולת להתפשט לבד.
יכולת נוירולוגית ושרירית - יכולת לווסת את התנועות: להתחיל ולעצור על פי בקשה או הוראה.
הפחתה במספר ההפרשות ביום וחיתול יבש למשך שעתיים לפחות.
יכולת להתאפק ולדחות סיפוק, לוותר על מה שנעים.
יכולת לעמוד בתסכול – לא תמיד יש הצלחות בהתחלה.
שימוש מופחת באמצעי הרגעה אורליים. יכולת לוותר על הבקבוק במהלך חלק גדול של שעות היום.
יכולת שפתית ותקשורת טובה בהקשר של העברת מסרים ברורה שמתחילה בהודעה על עשיית
הצרכים והתעניינות בהתפנות של מבוגרים או ילדים אחרים בשירותים.
הפגנת אי נוחות פיסית במצבי לכלוך ונכונות להתנקות.
יכולת ריכוז והתמדה בפעילות.
התמצאות ברצף שגרת היום.
התחלת ההבנה של הקשר בין סיבה לתוצאה (פעילות מכוונת להשגת מטרה).
קיומו של מניע פנימי - הפגנת רצון לעצמאות וחיקוי המבוגרים.

מכיוון שילד בגמילה, צריך לאסוף את כוחותיו לבצע מהלך של שליטה והתפתחות רצוי מאוד לא להתחיל גמילה בתקופות מעברים, בתקופות שינויים או מתח, בזמן מחלה, כשילד סובל מעצירות או מהפרעות אכילה בולטות.

כאשר מתבסס דפוס התנהגותי שמזיק לילד כגון: עצירות, פחד משירותים ועשיית צואה בטיטול או בתחתונים בלבד, רצוי לפנות לאדם מומחה בתחום כמו רופא התפתחותי, גסטרולוג או פסיכולוג שינחה את ההורים כיצד להגיב נכון ואיך לפעול.

מהו התהליך הנכון בין הגן לבית?

הנחות היסוד: א. הוריו של הילד הם הקובעים את מועד התחלת הגמילה.

ב. רצף נכון ושיתוף פעולה בין הגן לבית מביאים לתוצאות טובות יותר.

ג. הילד הוא במרכז- צרכיו והתפתחותו האינדיבידואלית ולכן אין גמילה קבוצתית.

הצעת הגן לתהליך מקדים:

ההורים מעריכים שילדם בשל לגמילה.
ההורים קובעים פגישה עם הגנן/נת של קבוצתם, ויחד בוחנים את הקריטריונים לבשלות הילד.
במידה והוחלט להשהות את מועד הגמילה – קובעים מועד חדש לבדיקה מחודשת אולם במקביל, יחד עם ניצני הבשלות של הילד נתחיל לעניין אותו בשיח אודות חשיבות הניקיון האישי, נסביר מה מתרחש בחדר השירותים, נתאר את התהליך כאשר הילד מתעניין בו, נעודד ילד להושיב בובה על האסלה ולתרגל משחק בנושא ונקריא סיפורים בהתאמה לגילו שעשויים לעניין אותו. כל הפעילות הללו צריכות להתרחש בהתאמה לענין שהילד מגלה בנושא.
במידה והוחלט להתחיל בתהליך – אנו ממליצים שההורים יתחילו את התהליך בבית במשך כשבועיים. החיתול יוסר עם שובו של הילד הביתה במהלך השבוע עד לשעת ההשכבה, ובסופי השבוע – לזמן ממושך יותר, בהתאם לסדר היום של המשפחה בסוף השבוע. האווירה השקטה בבית, המעקב וההכוונה הצמודים של ההורה, נגישות השירותים והתמיכה האינטימית של בני המשפחה, חשובים מאוד בתחילת התהליך.

המלצות:

אין לתת לילד לשבת בהתחלה על האסלה לבד (גם עם הישבנון), ולהשאירו שם עד שיצא לו. לוו את הילד לשירותים, שבו בסמיכות נוחה.
אל תבקשו ממנו להתאמץ פיסית. הפנו את תשומת ליבו למה שקורה בתוך הגוף שלו, כסממן לצורך של הגוף להתפנות.
עודדו ושבחו את הילד (ללא הפרזה) גם אם הוא לא הצליח.
אל תעשו מזה עניין לדיון רחב של כל בני הבית במהלך כל ימי הגמילה.
לאחר כשבועיים, עדכנו את הגן בתהליך. במידה שהילד שלכם מצליח ב-90% מהמקרים להתפנות בשירותים, להגיע אליהם בזמן גם אם צריך להפסיק משחק לצורך העניין, ניתן להתחיל בתהליך הגמילה בגן.
ציידו את הגן בכמות מספקת של תחתונים ובגדים, ילדים אשר באמת בשלים לגמילה והתהליך מגיע מהם נגמלים במהירות וללא פספוסים רבים במהלך היום. אנו מאמינים כי לפני שמורידים לילד את החיתול בפעם הראשונה ושולחים אותו לגן בהצהרות שהוא גמול, נכון להתחיל לעניין את הילד בעשיית הצרכים בשירותים מבלי להוריד את החיתול לגמרה. למשל, לפני מקלחת או בבוקר כשהילד מתעורר – נקודות ביום שאתם יודעים שהילד צריך לעשות ויחווה הצלחה . אין שום חשש לאפשר לילד לעשות בשירותים ואחר כך לשים לו חיתול. לא כדאי להשתמש במילים" איזה גדול" וכד' כיוון שכשהילד מצליח הוא חש כישלון על היותו "לא גדול"

המשך תהליך הגמילה בגן:

הגננת ואנשי צוותה, מציעים לילדים שנמצאים בתהליך גמילה, להגיע לשירותים בזמן המעברים, לפני הפעילויות. למשל, לפני החצר, לפני יציאה לטיול, לפני כניסה למפגש. זאת על מנת להזכיר לילדים שיש לתת את הדעת על הצרכים של גופם ובעניין זה ההליכה לשירותים דומה להצעת השתייה שמוצעת לילדים באופן מרוכז. ההצעה קולעת לחלק מן הילדים ולאחרים שלא הצליחו להתפנות בזמן המשותף, אנו מציעים במהלך הפעילות עצמה ללכת שוב לשירותים. בדרך כלל, כאשר התהליך צולח יפה, הילדים משתפים פעולה, הצוות יודע מתי להציע למי ולאט לאט הילדים מבקשים מעצמם ללכת לשירותים. אנו משתדלים ללכת על חבל דק: להציע מספר פעמים סביר מבלי ל"הציק" ולהפריע לפעילות הזורמת של הילדים. הקושי המרכזי בגן נובע מהעובדה שהפעילויות והמשחק עם ילדים אחרים "מסיח" את דעתו של הילד מהקשבה לגופו ולפעמים הוא נזכר בצרכיו, כאשר זה מאוחר מדי. מן הצד השני, קיים רצון סמוי להיות כמו כולם ולכן יש לילדים כוח ומניע פנימי להתמודד עם תהליך הגמילה גם בגן.

הצוות ידווח לכם כל יום האם התהליך מתקדם והאם הילד מצליח להתפנות ללא פספוסים רבים.

במידה ואין התקדמות או יותר נכון, מתרחשת נסיגה, יש לעצור את התהליך, לשקול יחד עם הגנן/נת מהם הסיבות ומה ניתן לעשות ולהיערך מחדש (לא קורה כלום אם חוזרים לחיתולים לאחר ניסיון לא מוצלח). במידה והגמילה ביום מתרחשת כהלכה ומתבססת בהצלחה ניתן להתחיל לגמול את הילד בשנת הצהריים בגן ובהמשך בשנת הלילה.